מה שלומך ילד שלי?
הרבה הורים מגיעים אלי ומספרים שאין להם מושג מה הילד שלהם מרגיש!
הם טוענים שהוא אינו משתף אותם...
וכשאני שואלת אותם איך השיחה מתנהלת ככה הם מתארים אותה:
אנחנו שואלים את הילד שלנו: "מה שלומך?" ומקבלים את התשובה "בסדר" או "טוב" ואם נשאל את השאלה שוב נקבל את התשובה: "אולי תפסקו לחפור?!"
אז איך מקשיבים לילד שלנו באופן שאפשרי לו לספר?
ילדים עוברים המון-המון דברים במהלך היום: מפגשים, שעורים או מפגשי למידה, משחקים, אכילה של האוכל אותו הם מביאים מהבית, הפסקות ועוד בלי סופפפפ.
היום יום שלהם מלא במקרו אירועים משמעותיים מאוד עבורם. אבל כשהם חוזרים הביתה קורים שני דברים: אחד הם מותשים. באמת.. מכל העומס שעבר עליהם. מה שלנו נראה "יום של כייף בגן או בביה"ס" הוא עבורם מלא רגעים של עשייה, התמודדות, חוויות ולמידה. הם מגיעים הביתה כמו שאנחנו מגיעים אחרי יום עמוס בעבודה. נכון שעכשיו כבר יותר ברור למה קשה להם לענות לכם?
חוץ מזה עומס הפעילויות בסופו של היום נראה כמו גיבוב של אירועים. וכשאתם פוגשים אותו הוא מתקשה לשלוף משהו מסוים לספר לכם עליו.
אז מה עושים?
שואלים שאלות קטנות!
שיחקת היום עם...?
שלחתי לך היום לחמנייה עם.. אהבת? היה לך טעים?
קראתם היום ספר במפגש? או לילדי ביה"ס: "מה עשיתם היום בשיעור ספורט? באיזה פרק בספר 'דברים' אתם בשיעור תנ"כ?"
השאלות הקטנות יעזרו לילד שלכם לדוג מתוך היום העמוס שלו זיכרונות מדויקים עליהם ישמחו לספר לכם.
נהנתם? בטוחה שיש עוד הורים שיהנו גם הם... אשמח שתשתפו
בקשר עם הילד עולים קשיים? רוצים להתייעץ? בשמחה!
"סתם" שאלה? בכייף גדול! אפשר לשלוח הודעה, אפשר במייל והכי טוב - פשוט להתקשר.
נשתמע - נעמי שוורץ
0528011555
