איך לא ספרת לי??

הדינמיקה של הסוד בפגיעה מינית

== רגע לפני שאתם תקראו את הפוסט אני חייבת להזהיר. הכתוב כאן אינו כל לקריאה ואצל נפגעים מהעבר הוא בהחלט יכול לעורר זיכרונות מציפים. אנא היו ערניים לאפשרות זו. במקרה זה יתכן מאוד ועדיף שלא תקראו את הפוסט הזה. שמרו על נפשותיכם.

ולעניינינו -

אחד הדפוסים העיקריים במסגרתם נוצרת הפגיעה המינית היא דינמיקת הסוד. חשוב מאוד להבין את הדינמיקה הזו כדי להבין מדוע הילד שלכם לא פנה אליכם מיד וכמובן לא לכעוס עליו.

הפגיעה המינית נערכת, על פי רוב, בתוך מסגרת יחסי אמון בין הנפגע לפוגע. דינמיקה זו היא תוצר של קשרים אישיים, של נושאי עניין, של קרבה משפחתית (הורים, אחים, סבים, דודים וכד') או שכנות אכפתית. לכן אין לילד סיבה להיות קשוב ל"פעמוני האזהרה" אותם אנו שומעים כעת וכמבוגרים. בדינמיקה הזו מנצל הפוגע את אמונו של הילד באופן מניפולטיבי כך שהילד משתף פעולה עמם ומפני שהוא חושש מתגובת המבוגרים ומההשלכות שיהיו לגילוי.  

על פי רוב, על מנת להיות בטוח שהילד לא יספר להוריו או למבוגר אחר ינסה הפוגע לבדוק את מידת האמון של הילד בו. משפטים נוסח: "זה יהיה הסוד שלנו", "אני אתן לך מתנה אבל אסור לגלות עליה לאף אחד" או "אם תגלה אני אכנס לבית הכלא" ועוד ועוד. הילד רוצה בחברות ובטח שאינו רוצה שהאחר ילך בגללו לכלא – נמנע מלספר. חוויית הייחודיות ("זה רק ביני לבינך, זה הסוד שלנו") גם היא מבלבלת ופוגעת מאוד בסיכוי שהילד ידווח מיד.

פעמים רבות הפגיעה אינה חד פעמית אלא מתחילה במגע נעים שבהדרגה הופך ליותר ויותר אינטימי. המגע הנעים לכאורה מקשה עוד יותר על הילד לחוש שמשהו אינו קשורה ולספר על כך. הפגיעה המינית דומה לרשת העכביש בה הקורבן הולך ומסתבך. הפוגע ינצל את חוויית הקרבה ולעתים הפגיעה תתקיים כחלק משגרת החיים. למשל כשהאם עובדת במשמרות ויוצאת למשמרת ערב או כשההורים יוצאים לבילוי והילד נותר עם שמרטף (בייביסיטר). אם לא נצליח למנוע את הפגיעה הראשונה לפחות יש סיכוי שנוכל למנוע את חזרתה.  

הבלבול הגדול בין הרצון לקרבה וייחודיות, האמון הרב שיש לילד באחר הקרוב אליו, חוסר הרצון לגרום לאחר להיפגע במידה ויספר למישהו והמגע שלא בהכרח יהיה מלווה בכאב, כל אלה יוצרים בלבול נורא ומונעים את הסיכוי שתדעו על כך מיד.

קשר חם מצדכם והאומץ לדבר על מיניות בריאה וגבולותיה הם שיגדילו את הסיכוי שהילד שלכם יפנה אליכם בעת הצורך.