מה בין אמון לפגיעה מינית

לתת אמון זאת אחת החוויות הכי רגישות שיש לנו - בני האדם. אני חושבת שהיא ייחודית לנו מכל החיים על פני כדור הארץ.

אנו נולדים, ולצד הגדילה והצמיחה הפיזית שלנו מתחילה הצמיחה והגדילה הנפשית, שמקורה בנתינת אמון. אמון במי שמגדל אותנו: שהוא ידע להעניק לנו את כל מה שנזדקק לו - אוכל, החלפת טיטול, נדנוד אבל גם (ויש האומרים בעיקר) חיבוק מנחם, ליטוף, מילים ומבט שיופנו רק אלינו. מבט שיראה לנו כמה אנחנו מיוחדים בעולם הזה. התהליך הזה שבו אנו לומדים לתת אמון הוא כל כך ראשוני ופגיע. ספרים שלמים ותיאוריות פסיכולוגיות שלמות נבנו על בניית האמון.

כשאנחנו לומדים לתת אמון בסביבה שלנו אנחנו לומדים לבטוח בה - ביציבותה, באהבתה אלינו, בהיותה אוחזת ותמכת בכל עת. כשאני כותבת על אמון אני מדמיינת תינוק בן יומו. כיצד הוא נח בידיים של מי שאוחז בו. הוא אינו מכווץ כי הוא יודע שאנחנו, האוחזים בו, נהיה שם עבורו. אמון היא טביעת אצבע כל כך בראשיתית בקיום שלנו... כל-כך נטולת מילים אך מלאה בחוויית גוף לתחושה.

פגיעה מינית היא ניפוץ חוויית האמון הבראשיתית הזו. 

ככול שהפגיעה התרחשה בגיל צעיר יותר - כך האמון שביר יותר

פגיעה מינית יוצרת קרע עמוק בנפש. היא מרסקת את הביטחון שהחל להבנות. היא מנפצת את האשלייה שהחיים טובים עבורי, ויש מי שדואג לי ומטפל בי. פגיעה מינית יוצרת בלבול קשה בשפות - השפה הנורמלית, המותאמת לילד לשפת התשוקה שמתאימה למבוגרים (ראו את המאמר באתר macom) 

זו גם הסיבה שהטיפול בפגיעה מינית הוא כל כך מורכב ותובעני. הוא דורש המון כוחות, סבלנות ונכונות לגעת בכאב. הכאב אינו מרפה גם אם עברו המון שנים מאז שנפגענו. הוא כמו צלקת שנוכחת בכל רכיב ורכיב במהלך חיינו. וזו בדיוק הסיבה בגללה אני ממליצה להגיע לטיפול (ואין פה המלצה אישית) ההמלצה להגיע לטיפול נועת מהידיעה שיש המון דרכים לטפל בטראומה מינית ולכל אחד מאתנו מתאימה דרך מותאמת אישית. אבל לצלקת הזו חיים משלה... 

והחיים תמיד ראויים לחיותם עם קצת פחות כאב.

נעמי

(צלמה - איריס גליקסמן)