אתגרי הטיסה לחו"ל עבור הלום קרב (חלק א')

הטיסה מתחילה הרבה לפני העלייה למטוס

"מה הבעיה? זו רק טיסה."

אני שומעת את המשפט הזה לא מעט.

אבל עבור חלק מהלומי הקרב, טיסה אינה רק אמצעי להגיע לחופשה.היא עלולה להפוך לשדה התמודדות של ממש.

עוד לפני ההמראה מתחיל מתח פנימי:המוני אנשים.תורים ארוכים.בדיקות ביטחוניות.רעש בלתי פוסק.הכרזות במערכת הכריזה.חוסר שליטה.והידיעה שאי אפשר פשוט לצאת כשקשה.

ואז מגיע המטוס.

דלת נסגרת.מרחב קטן וצפוף.אנשים זרים מכל עבר.רעידות.רעשים חזקים.לעיתים גם תחושת לכידות או דריכות גופנית שמופיעה בלי אזהרה.

המוח יודע שהוא בדרך לחופשה.אבל מערכת העצבים לפעמים מגיבה כאילו נשקפת סכנה.

זו אינה בחירה.זו אינה דרמטיות.וזו בוודאי אינה חולשה.

זו הדרך שבה גוף שעבר טראומה מנסה להגן על עצמו.

לכן יש מטופלים שמתכוננים לטיסה שבועות מראש.יש כאלה שנמנעים מטיסות במשך שנים.ויש כאלה שטסים – אבל משלמים על כך במחיר רגשי עצום שאיש סביבם אינו רואה.

בפעם הבאה שתראו אדם שנראה חסר מנוחה, דרוך או חרד בטיסה – אולי תזכרו שלא כל הקרבות נשארים מאחור כשהמלחמה מסתיימת. 

פחות