אתגרי הטיסה לחו"ל (חלק ב')

"כולם מסביב מתרגשים לקראת החופשה. אדם אחד מתפלל רק לעבור את ארבע השעות הקרובות בשלום

איך אפשר לעזור להלום קרב בטיסה? 

לפעמים הדברים הקטנים עושים את ההבדל הגדול.

הרבה אנשים שואלים אותי: "מה כבר אפשר לעשות?"

התשובה היא שלא תמיד צריך לפתור. לפעמים צריך רק להבין.

אם אתם טסים עם אדם המתמודד עם פוסט־טראומה, זכרו:

• אל תזלזלו בקושי שלו, גם אם הכול נראה "רגיל". • אפשרו לו לבחור את מקום הישיבה שבו ירגיש בטוח יותר. • אל תלחצו עליו לדבר אם הוא מתכנס בעצמו. • אם הוא מבקש לרדת לרגע מהתור, לעמוד בצד או לנשום – כבדו את הצורך הזה. • ובעיקר, אל תגידו: "תירגע."

מערכת העצבים אינה נרגעת כי ביקשו ממנה.

היא נרגעת כשהיא חווה ביטחון.

וביטחון נבנה דרך נוכחות רגועה, הבנה, סבלנות ואדם אחד שלא שופט.

לא כל פציעה נראית לעין. יש אנשים שנושאים את המלחמה איתם גם בדרך לחופשה.

לפעמים, הדבר המשמעותי ביותר שאנחנו יכולים להעניק להם הוא התחושה שהם לא צריכים להסתיר את המאבק שלהם.

זו לא רחמים. זו אנושיות.