אתגרי הטיסה לחו"ל (חלק ג') עצות מעשיות
כפי שרשמתי בחלק הקודם יש מה לעשות לפני שיוצאים לחופשה!!
1. הדבר הראשון מתחיל מספר ימים לפני הטיסה. שיחה כנה עם בן או בת הזוג, עם בני משפחה, עם החבר.ה הם התחלה חשובה. דברו איתם והסבירו להם מה עלולים להיות מוקדי המצוקה שלכם: התורים הארוכים, רעשים אנושיים (צחוק, דיבור בטון חזק) ורעשים לא אנושיים (טריקת דלת, שבירת כוס) חזקים, בבקשו מהם שכשהם קולטים שאתם במצוקה (חוסר שקט, נשימה מהירה, רעד או מבט זגוגי) יהיה זה סימן מוסכם שיעזרו ויתערבו.
2. קול רגוע ומגע על הכתף - כשאתם במצוקה דיבור מהיר משדר מתח ולחץ. לכן התערבות מילולית יכולה להיות פנייה אליכם בקול רגוע, מגע קל בכתף. שאלו את הקרוב לכם האם הוא זקוק לעזרה? הנהון קל בראש יהווה אישור לכך. לא צריך להרבות במילים. תזכירו להם שאתם ביחד, כאן, בשדה התעופה ולא שם בשדות הקרב.
2. מים סוכריית מנטה - הציעו מים קרים או סוכריית מנטה. קרירות המים או טעמה של המנטה מסייעת בחיזוק תחושת הנוכחות כאן בהווה.
3. נשיפה - אחת העצות השכיחות הן "תנשמו עמוק". אלא שבדיוק ברגעי הלחץ קנה הנשימה מכווץ וכניסת האוויר מוגבלת. חוויה שאופיינית להיפרוונטילציה. כדי לסייע בשחרור הכיווץ בקנה הנשימה הדגש צריך להיות על נשיפה ארוכה החוצה. דמיינו הרחה של פרח ונשיפה (אורכה) על נר
4. ריצה הליכה או קפיצה - תנועה מכל סוג מסייעת בהרפיה וחיזוק תחושת הנוכחות. יש מטופלים שאני מציעה להם אפילו לקפוץ בקום. אפשרות נוספת היא תיפוף עצמאי על חלקי הגוף השונים. התיפוף מנכיח את ההווה.
5. בקשו מהם לפקוח עיניים ולהסתכל סביב. בקשו מהם למנות חפצים בצבע אדום / כחול / ירוק או כל צבע בולט. החיפוש אחר חפצים בצבע עושה מספר פעולות בו זמנית. ראשית ממבט ממוקד במטרה, האופייני למצב לחימה, העיניים משתחררות ונעות. חיפוש החפצים בהכרח גורם לתנועת העורף והצוואר - אזורים עתירי מתח. תנועת העורף והצוואר יוצרת שינוי בבית החזה ומכאן לכניסת אוויר חדש לריאות. כל אלה מסייעים למערכות הפיזיולוגית שקשורות מצבי לחימה להרפות.
עם אותו רעיון - בקשו מהם לחפש חפצים או שלטים שיש רק בשדה התעופה.
בהצלחה וטיסה מהנה.
