לידה שקטה

אילנה (שם בדוי, כמובן) הגיעה אלי זמן קצר אחרי שעברה לידה שקטה.

היא הגיעה כי ראתה תגובות שלי באחד מדפי הפייסבוק שמהווה מקור תמיכה קבוצתי לנשים שעברו דיכאון אחרי לידה. 

לידה שקטה היא לידה של תינוק-עובר שמתרחשת בגלל מספר סיבות: מסיבה לא ידועה (בד"כ) העובר נפטר עוד במהלך ההריון, תהליך הלידה הסתבך והתינוק נפטר במהלכו, העובר התגלה כסובל מפגיעה משמעותית בבריאותו (מום פיזי או שהתגלה שהוא סובל אחת מסוגי התסמונות ועוד),  והרופאים ממליצים על לידתו המוקדמת.

לידה מוקדמת היא אחד המצבים עליהם יש מן טאבו חברתי - הוא נושא שכמעט ואינו מדובר. הסביבה אינה יודעת כיצד להגיב ללידה השקטה ומתוך קושי זה יש נטייה להתעלם מהתרחשותה. בנוסף, כיוון שרובינו רוצים "מהר לחזור לשגרה", קורה שבני הזוג שהאסון התרחש להם נותרים ללא סביבה תומכת. התגובות האופייניות למקרים כאלה מנוסחות בסגנון מסורבל ומכביד. כך קורה שהתחושה הכללית היא שאין עם מי לדבר. הגבר בדרך כלל נעלם לתוך עומס עשייה ואילו האישה נבלעת לבדידות המלווה בקושי עצום חסר מילים. 

כשנפגשנו ספרה דלית על הפלה, שעברה קודם ללידה השקטה. אלא שאז עוד לא הרגישה שהיא ממש מחכה להריון. ההפלה התרחשה זמן קצר אחרי שגילתה את הריונה, וכך שכשהתרחשה חשה צער אבל לא קושי שהשפיע מאוד על חיי  יום-יום שלה. עכשיו כבר לא יכולה הייתה לשאת את הכאב. הפעם היה זה הריון מתוכנן יותר, והיא ממש ציפתה לו. אלא שבמהלך ההריון שמה לב כי אינה חש את תנועות העובר... 

הטיפול אפשר לאילנה לתת לעצמה ולכאבה הגדול מקום. השיחות עסקו בציפייה שקרסה, באובדן, במקום שנפער בו בור עמוק. דברנו על הימים בהם לא היו לה הכוחות לצאת לעבודה, שכל מה שעשתה בו היה להשאר במיטה ולבקש מבן זוגה לעשות במקומה כמה שאפשר. הטיפול הקוגנטיבי-התנהגותי (CBT) תרם רבות בטיפול של אילנה. תרומתו היא בשילוב שבין הקשבה לעולם המחשבות והרגשות שלה, לבין עשייה וליווי גם בימים שבין הטיפולים. התהליך הטיפולי אינו מתקיים רק בשעת המפגש, אחת לשבוע, אלא בתרגילים או "שעורי הבית" שיש ביניהם. למשל, לאילנה המלצתי לצאת מהבית, לעשות הליכות פעם ביום. ההליכות מעוררות את הגוף ומחזקות את ההלכית, מאפשרות לצבעי הטבע להיות נראים ולהשפיע על הנפש. עוד דוגמא, בה אני משתמשת הרבה פעמים, היא לרשום בסיום של כל יום שלושה דברים שהיו טובים או מרשים עבורי (ואת הרשימה להביא למפגש הבא). "שעורי הבית" הם הדרך של ה-CBT להמשיך ולעורר שינוי באופן רציף וקבוע.    

יחד עם האביב, שהחל לאותת על בואו, בשרה לי אילנה על ההריון החדש.אופי הטיפול קיבל תפנית: הייתה בו חרדה על בריאות העובר הנוכחי ועל תקינות תהליך ההריון, היו בו  שמחה משולבת בצער. שמחה ששולבים בה גם היום בו הפילה לראשונה וציינו בו את תאריך הלידה המשוער של ההריון שנפסק. היו בטפול חיבורים. היה בטיפול זמן לכאוב וזמן לקוות.

כוחו של הטיפול אינו בשיכחת הכאב, כפי שהרבה פעמים מצפים שיקרה, אלא בהכלתו בתוך רצף החיים. 

אילנה קבלה תפקיד חדש והשינוי שחל בה היה מורגש מאוד. ככול שהורגש - כך התקרבה פרידתנו.  שמחה לומר שהטיפול באופן הזה, המשלב כלים מתחום ה-CBT אינו חייב להיות ממושך, וכך, לאחר כארבע חודשי מפגש נפרדנו.

אחרי תקופה בה לא דברנו התקשרתי לאילנה. שמחתי לשמוע שהיא חובקת תינוק חדש, שהצטרף למשפחה.