לנוע אל האושר

האושר הזה שכולנו מחפשים אותו הוא אחד המתסכלים. דומה כמעט לניסיון לאגור מים בכף היד. כמה שלא תנסה... הם יזלגו.

מכירה את זה ובטוחה שגם את מכירה.

לאחרונה אני בתהליך אישי ומקצועי שקורא לי לזמן אלי חוויה של אושר ורווחה נפשית ורוחנית בפחות מאמץ. מתהליך זה נולד הרעיון שאת חוויית האושר אפשר לקרב אלינו. במילים מעולם הפוליטיקלי קורקט אפשר לקרוא לזה - להנגיש את האושר. ממקום בו הייתי רגילה להתאמץ למקום בו אני מאפשרת לעצמי להיות בשלווה.

איך? הנה, ככה, פשוט - 

צאי מהבית אל מקום יפה, שאת אוהבת. אפשר להגיע בשעות אחר הצהריים (כשקצת פחות חם) לחוף הים,

אפשר להגיע לאיזה מקום שיש בו נוף שעושה לך תחושה של לב פתוח (גינה נעימה, עץ עם מקום לשבת מתחתיו).

אפשרי לעצמך להיות במקום.

ממש לחוש את האוויר או את הרוח,

להתבונן בצבעים ובגוונים הנראים לעינייך (צבע השמיים, העננים, הירוק של העץ וכדומה).

קחי כמה נשימות.

נסי להיות רק פה, ולהניח את הדאגות הרגילות שיש לך, כמו לכולנו בראש.

אפשרי ליופיו של המקום שחברת לתת לך זמן מתנה.

אל תמהרי. המשימות שאת חייבת לעשות בבית יחכו עוד 10-15 דקות.

רוצה ממש לשמוח? קחי איתך חברה/ חברה טובים, יין טוב, ספר מהנה לקריאה, כריך וקפה קר שהכנת בבית או רכשת לפני כמה רגעים.

תהני!! מגיע לך! מותר לך!!

מניסיוני האישי "אחר-כך" זה מתכון טוב לחיים פחות מאושרים. למדתי לקחת לעצמי זמן בזמן הווה, עכשיו.

ואם בכל זאת, העומס הוא כזה שהאפשרות לנשום בו אינו זמין... את מוזמנת ליצור קשר. אלמד אותך כלים מתחום התנועה שמאוד מקלים על חוויות מתח, חרדה וצער וביחד ננוע לעברו. 

המון טוב

נעמי שוורץ 

וגם בפייסבוק - נשים בתנועה