בדידותה שלרצה למרחקים ארוכים
את מי את משתפת כשאת רוצה להגיע לאיזו מטרה?
את מי את הופכת לשותפים שלך?
חברה טובה?
אחד הילדים או את האיש שלך?
או אולי דווקא זה מישהו עמו את עובדת ופוגשת יום-יום?
בדידותו של הרץ למרחקים אורכים זה סוג של מונח שהרבה פעמים נכון ומתאים להרבה מאתנו העוסקים במרחקים הארוכים
לשמחתי אני כמעט ולא שייכת לקבוצה זו...
בפגישה הראשונה שלי עם רון, המאמן שהביאני עד הלום הוא מאוד המליץ לי להפוך את המשפחה שלי לשותפיי הראשונים לדרך Ron TriathRon
וזה אכן מה שעשיתי...
לפני כשנה, כשרק חשבתי על לעשות אשת (איש) ברזל הוא הציע לי לדבר עם האיש שלי ובנותיי, וכך עשיתי. היו לי לא מעט שיחות על זה עם כל אחד ואחד מבני הבית. על זה שיתכן ובשבתות אהיה אחרי אימונים ארוכים, על זה שבבקרים לא אהיה פנויה אלא לאימונים (ואז הוא יכין סנדוויצים), על העייפות... על כל אלה דברנו מלי שידעתי עוד מה מצפה לי במציאות
אבל (וזה אבל גדול) השותפות של בני הבית היא שאפשרה לי להגיע לאן שהגעתי...
למה אני מספרת לך את זה?
כי אם תמיד רצית להתחיל עבודה חדשה
אם תמיד רצית ללמוד לצייר או לרקוד
אם תמיד רצית להתחיל לעשות הליכה
או כל דבר אחר
האפשרות לעשות שינוי גדלה בהרבה כשיש לך עוד שותפים
חשוב לי לספר שזה לא שלא היו לי משברים
(היו ולא מעט)
אבל כשהייתי צריכה עידוד, תמיכה או "סתם" מישהו ש"יבעט אותי" מהספה לטובת אימון - היה מי שעזר לי!
אז מי לצידך כשאת רוצה להגשים איזה חלום קט?
את מי את הופכת לשותפים שלך?
מאחל לך למצוא שותפים לדרך
את לא חייבת לחצוב בסלע לבד...
בהמון הערכה ובבטחון שאת מסוגלת -
נעמי